5 מיתוסים רפואיים נפוצים

לאורך השנים, בני אדם בנו אוסף של תשובות לשאלות רפואיות שהושרשו עמוק בתודעתנו עד שהפכו לעובדות.

כאן ננפץ חמישה מיתוסים מהם.

אמונות תפלות ותרופות סבתא הפכו לחלק מהמרקם של ההבנה האנושית.

כיום, עם המידע האין-סופי שהאינטרנט מציע, שאלות יכולות להיענות בלחיצה של כפתור.

רוב האנשים עסוקים מדי בשביל לבדוק את פרטי העובדות שלא משפיעות באופן ישיר על חייהם.

1 – להעיר סהרוריים זה מסוכן (מחלת ירח) – הליכה מתוך שינה יכולה להיות אירוע מטריד עבור ההולך ועבור האנשים העדים לזה. הליכה מתוך שינה מתרחשת בחלק של שינה עמוקה, בדרך כלל כמה שעות לאחר ההתחלה. מחלת הירח משפיעה על כ 1-15 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית, סהרוריות נפוצה במפתיע, במיוחד בקרב ילדים. ידוע כי כאשר מעוררים סהרוריים זה יכול לגרום להם לחוות התקף לב או להכניס אותם לתרדמת. עם זאת, על פי קרן השינה הלאומית, למעשה ההפך הוא הנכון: זה מסוכן לא להעיר סהרורי.

2 – אכילה לפני שחייה, התכווצויות שרירים וטביעה – לעולם אל תלך לשחות על בטן מלאה – חכה לפחות שעה, אחרת תתמודד עם התכווצויות שרירים וטביעה פוטנציאלית. אמירה זו חוזרת על עצמה כל כך הרבה עד שהפכה ל"נכונה". הבסיס למיתוס הזה הוא שלאחר האוכל הדם זורם לבטן בשביל לעכל. מה שמשאיר פחות דם בשביל השרירים שמשתמשים בהם בזמן שחייה, מה שיגרום להם להתכווץ. גסטרואנתרופולוג מאוניברסיטת ניו-יורק אמר שאם מדובר על מישהו ששוחה במאמץ רב אז הוא יכול לחוות התכווציות קטנות. בכל אופן, השוחה הרגיל לא צריך לדאוג, וטביעה עקב התכווצויות שרירים אפילו פחות סבירה.

eating-water-melon-in-the-pool

 3 – דם כחול – אם אי פעם הבטת בורידים הקטנים שבכף היד, יכלת לחשוב שהדם בתוכם הוא כחול. למדו אותנו מגיל צעיר: דם שחסר בו חמצן הוא כחול, כאשר הריאות מספקות לו חמצן הוא אדום.

בכל אופן, כאשר אנחנו חותכים את עצמנו הדם תמיד אדום. זה נאמר מכיוון שכאשר הדם יוצא מהגוף הוא מקבל חמצן מהאוויר ולכן הוא אדום.

אז למה הורידים נראים כחולים? האמת שזאת שאלה שמורכבת מ-4 גורמים:

  1. הדרך שבה העור סופג אור מורכבת. בגלל שעור מורכב מתרכובות רבות עם מגוון רחב של תכונות אופטיות, האופן שבו האור או מוחזר דרך העור קשה לקביעה מראש.
  2. מצב החמצן בדם משפיע על הדרך שבה האור נספג. כאשר הוא חסר חמצן מקדם הקליטה של האור בעור משתנה.
  3. לעובי ועומק כלי הדם יש השפעה. למשל, כלי דם קטן גורם לחלק החיצוני של העור יופיע בצבע אדום, ואילו כלי דם גדול באותו עומק ייראה יותר כחול.
  4. האופן שבו בני אדם תופסים צבע.

טעות נוספת לגבי דם היא שאומרים שהברזל בתוך ההמוגלובין נותן לדם את צבעו האדום. למעשה, זוהי האינטראקציה של ההמוגלובין עם מולקולות אחרות, כגון פורפירין, שמייצרת את האדמומיות.

blue-blood-in-water

4 – כמה טעמים אתה יכול לטעום? – רוב האנשים מכירים את "מפת הלשון" הקלאסית כאשר חלקים של הלשון אחראים לזהות טעמים מתוקים, חמוצים, מלוכים ומרים. התאוריה מלומדת בבתי ספר ונחשבת לעובדה על ידי רוב האנשים.

בכל אופן, האמת שאנחנו טועמים טעמים שונים על ידי בלוטות שמפוזרות על כל פני החלקים של הלשון.

מאיפה באה "מפת הלשון"? למען האמת זה תרגום שגוי לתזה גרמנית, שנכתבה על ידי אדווין בורינג ב-1901, שהוכחה כשגויה ב-1974. אך מסיבה מסויימת המפה עדיין ממשיכה.

זה נכון שחלקים מסויימים של הלשון רגישים יותר לטעמים מסויימים – לדוגמא מתוק או חמוץ – אך השוני מאוד קטן והוא מגוון אצל כל אחד באופן אחר.

כמו כן, רבים מאיתנו למדו שיש רק ארבעה טעמים עיקריים: מר, חמוץ, מלוח, מתוק. למעשה, יש חמישי – umami – טעם שאינו מתוק, טעם בשרי שמתחבר למונוסודיום גלוטומט.

5 – סוכר והיפראקטיביות אצל ילדים – אם ילדים הולכים למסיבת יום הולדת וצורכים כמויות עצובות של משקאות וחטיפים מסוכרים, רמות האנרגיה שלהם ממריאות שחקים.

בניגוד לאמונה הפופולרית, אין הוכחה מדעית לכך שסוכר מגדיל את רמות האנרגיה אצל ילדים.

התיאוריה באה למבחן במספר ניסויי שליטה אקראיים שבהם בדקו את התאוריה ולא נמצא קשר בין התנהגות הילד למאכלים המסוכרים שאכל.

גם במחקרים שבוצעו על ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD), שסבור שהם "רגישים" לסוכר, הגיעו לאותה המסקנה. נראה כי תפיסתו של ההורה להתנהגות של הילד היא חלק באשמה; כנראה בגלל שהילד היה במסיבת יום הולדת שהוא נהנה בה מעצם החוויה.

hyperactive-child-eating-chocolate

למרות חמש הדוגמאות שניתנו לעיל הן רק קצה הקרחון, יש לתהות אילו עוד "עובדות" אחרות שמובנות מאליהן לא כל כך נכונות.

אולי יעניין אותך גם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *