מה קורה במוח בזמן חרדה?

כולנו חווים חרדה מפעם לפעם, אך מה קורה במוחנו כאשר ההרגשה הזו מכה בנו? מחקר חדש עוזר לענות על השאלה.

במחקר על קופים, איליה מונוסוב מהמחלקה למדעי המוח והנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, גילv תאים ספציפיים במוח המופעלים בתגובה לחרדה.

במילים פשוטות, חרדה מתוארת בתחושות של דאגה, עצבנות או פחד בקשר לאירוע או מצב שעלול להניב תוצאה לא נעימה, כמו ראיון עבודה או מבחן.

כאשר רגשות אלו עוברות אצל חלק מהאנשים, אנשים אחרים עלולים לפתח הפרעות חרדה כאשר החרדה נמשכת או הופכת לקשה יותר עם הזמן.

ד"ר מונוסוב מאמין שהמחקר החדש שלו פותח דלת לטיפולים חדשים להפרעות חרדה, לאחר שזיהה קבוצה של תאי מוח שמשחקים תפקיד ברגשות החרדה.

חוסר ודאות גורמת לפעילות מוח ספציפית

ד"ר מונוסוב הגיע לממצאים שלו לאחר שחקר מוחות של קופי רזוס, קופים אלו בעלי מבני מוח דומים מאוד לאלה של בני האדם.

הוא התמקד בקורטקס הקדמי של המוח, אזור בקליפת המוח הקדמית שממצאים קודמים שאזור זה קשור לחוסר ודאות – המניע של החרדה.

בשביל המחקר, ד"ר מונוסוב אימן שני קופים לקשר שלושה דפוסים גאומטריים שונים עם שלוש תוצאות שונות. דפוס אחד היה מקושר לקבלת נשיפת אוויר לפנים (מייצג תוצאה מסוימת), דפוס שני היה מקושר לסיכוי של 50% לקבלת נשיפת אוויר לפנים (מייצג תוצאה לא ודאית), כאשר הדפוס השלישי לא היה מקושר לשום תוצאה.

כאשר הקופים הראו את הדפוסים ההנדסיים, ד"ר מונוסוב השתמש ב-MRI בשביל למדוד את הפעילות העצבית במוחם של הקופים.

החוקר זיהה תאי מוח בקורטקס הקדמי שהיו מופעלים כתגובה לדפוס המקושר לתוצאה לא ודאית, תאי המוח הללו לא הראו שום פעילות.

"מצאנו נוירונים שמופעלים רק כאשר הקופים חושבים שמשהו רע או מעצבן – כמו נשיפת אוויר לפנים – עלולה להתרחש, אך לא כאשר הם היו בטוחים בכך." – מסביר ד"ר מונוסוב.

הממצאים עשויים לסייע למציאת טיפולים חדשים

בניסוי אחר, ד"ר מונוסוב אימן את הקופים לזהות שני דפוסים הנדסיים המקושרים לוודאות או לאפשרות לקבלת לגימת מיץ, דבר המייצג תוצאה חיובית.

התוצאות היו זהות לאלו מהניסוי הראשון: כאשר הוצגה לקופים תוצאה לא ודאית, קבוצה מסוימת של תאי מוח באזור הקורטקס הקדמי הופעלה. תאים אלו לא היו פעילים כאשר הוצגה לקופים תוצאה ודאית.

 

על פי ד"ר מונוסוב, ממצאים אלו לא רק עוזרים להסביר איך המוח עובד כאשר הוא חווה חרדה, הם גם עשויים לסלול דרך לטיפולים חדשים לחרדה והפרעות התנהגותיות אחרות.

"כעת שאנו יודעים אילו תאים פעילים בזמן שחיה מתמודדת עם חוסר ודאות בקשר לחוויה שלילית, אנחנו יכולים לנסות לשבש את פעילות התאים הללו. זה פותח אפיקי מחקר חדשים, שעשויים יום אחד להוביל אותנו לדרכים חדשות לטיפול בהפרעות כמו חרדה ודיכאון." – ד"ר איליה מונוסוב

"Now that we know which cells are active when an animal is faced with the uncertainty of a bad experience, we can try to disrupt the activity of these cells. It opens up avenues of research, which may one day lead to new ways to treat disorders such as anxiety and depression."

Ilya Monosov, Ph.D.

אולי יעניין אותך גם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *