למה הדיאטה לא עובדת?

רבים מאיתנו יודעים מניסיון שירידה במשקל היא הישג של סיבולת. חלק מהדיאטות יעבדו, חלקן לא, ולמרות כל המאמצים שלנו, זה יכול להראות לנו לפעמים שהדיאטה גורמת לנו לעלייה במשקל. אז למה הדיאטה לא עובדת?

מחקר חדר מצא את המנגנון שיכול להסביר איך הגוף שלנו מגביל את הירידה במשקל, עובד נגדנו כאשר אנחנו מנסים לרדת במשקל.

מחקר חדש שפורסם חשף את המנגנון בעכברים שאולי אחראי לרגעים המסתכלים בחיים של אדם שמנסה לרדת במשקל כאשר נראה ששום דבר לא עובד.

עכברים, חברנו היונקים, דומים מספיק לבני אדם בשביל לספק דוגמא טובה שתעזור להבין איך גופנו מגיב למאמצי הורדה במשקל.

צוות חוקרים, בראשות ד"ר קלמנס בלואה מהמעבדות המחקר המטבוליות של אוניברסיטת קיימברידג' – בחנו קבוצה של נוירונים בהיפותלמוס של המוח ותפקידם בוויסות התיאבון.

ההיפותלמוס הוא אזור במוח שמייצר הורמונים המווסתים מספר תפקודים בגוף, מטמפרטורת הגוף והרעב, עד למצב רוח, חשק מיני ושינה.

אזור המוח מכיל קבוצת של נוירונים הנקראים (AGRP (Agouti-related peptide, ההורמונים הללו משחקים תפקיד בוויסות התאבון. כאשר הנוירונים האלו "דלוקים", אנו רוצים לאכול, אך כאשר הנוירונים כבויים, הם יכולים לגרום לנו להפסיק לאכול כמעט לגמרי. הנוירונים הללו משפיעים בצורה בדומה אצל חיות.

בדיקת ההשפעה של נוירוני AGRP על עכברים

ד"ר בלואה וצוותו השתמשו בגנטיקה בשביל להחליף את מצב הנוירונים מ"דלוקים" ל"כבויים" בעכברים. "קיצור הדרך" הגנטי שנוסה במחקרים קודמים, השתמש בקולטני חלבוני G מפותחים בשביל לשלוט בפעילות העצבית של העכברים מרחוק.

העברים אובחנו בתאים מטבוליים מיוחדים שיכולים למדוד את הוצאת האנרגיה. הוא צוידו בנוסף באמצעים שמודדים את טמפרטורת גופם – דבר שהוא אינדיקציה נוספת לכמה אנרגיה גופם מוציא.

הד"ר וקולגות שלו מדדו את הוצאת האנרגיה במצבים שונים – כלומר, במצבים שבהם האוכל היה זמין יותר וזמין פחות.

הניסויים חשפו שהפעלת הנוירונים באופן מלאכותי בעכברים שאין להם גישה לאוכל מגדילה את רמת הפעילות שלהם אך מורידה את שיעור שריפת הקלוריות שלהם.

דבר זה עוזר לעכברים להשאר באותו משקל. בכל אופן, כאשר נתנו למכרסמים אוכל – או אפילו רק להריח או לראות את האוכל – הוצאת האנרגיה שלהם חזרה למצב הנורמלי.

לבסוף, חשיפת עכברים לדיאטה עתירת שומן למספר ימים מעכבת את נוירוני AGRP, וגורמת לחיות לשרוף קלוריות בשיעור גבוה יותר.

במילים אחרות, נוירוני AGRP מווסתים את התאבון שלנו בתלות כמות האוכל שזמינה.

החוקר הראשי של המחקר מסביר בנוסף:

"אסטרטגיות ירידה במשקל לרוב לא יעילות בגלל שהגוף עובד כמו תרמוסטט משווה את כמות הקלוריות שאנו שורפים לכמות הקלוריות שאנו אוכלים. כאשר אנו אוכלים פחות, גופנו שורף פחות קלוריות, דבר שגורם לקושי בירידה במשקל."

ד"ר בלואה משער שמנוקדת מבט אבולוציונית, מכניזם זה התפתח על מנת לעזור לחיות להתמודד עם הרעב. רעיה לכך, במצב של דיאטה המוח לא יכול לדעת שהאדם מנסה לרדת במשקל בכוונה.

בחוקר הראשי מסביר מה אומרים ממצאים אלו עבור מי שמעוניין לרדת במשקל:

"המחקר הזה יכול לעזור לעצב טיפולים חדשים או משופרים שיכולים לעזור להפחית אכילת יתר והשמנת יתר. עד אז, הפתרון הטוב ביותר עבור אלו שרוצים לרדת במשקל – או לפחות עבור אלו שבמשקל עודף מתון, הוא שילוב של פעילות גופנית עם הפחתה בצריכת הקלוריות."

אולי יעניין אותך גם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *