החיים שאחרי השבץ: טיפים לשיקום

לרוע המזל, אנחנו לרוב שופטים אנשים על פי איך שהם מתקשרים. מבחוץ, לאדם בעל קושי בדיבור יכול להיות גם קושי בחשיבה, אך זה לא בהכרח נכון.

לאדם שחווה שבץ מוחי, היכולת לחשוב ולתקשר תלויה בחלק, או בחלקים מהמוח שהושפעו. שבץ יכול להיות חוויה מפחידה ומתסכלת. חוסר היכולת להגיד לאדם מה קורה בעקבות השבץ יכולה להרחיב את הטראומה.

חברים ומשפחה יכולים למצוא את עצמם כבדי לשון. הם עלולים להרגיש מובכים, חסרי מילים, הם יכולים לחשוב שהאדם שהם הכירו הוא כבר לא אותו אדם.

שיקום לאחר שבץ יכול לעזור לאנשים לקבל בחזרה חלק מהמיומנויות שלהם. קלינאי תקשורת מתמחים בתקשורת, אך גם מי שאינו מומחה יכול לשחק תפקיד מפתח.

חשוב שחברים ומכרים יבינו שמה שאותו אדם שחווה שבץ מבטא כלפי חוץ, זה לא בהכרח מה שקורה אצלו בראש. בנוסף עליהם לזכור שלמרות שאדם מתמודד עם אתגרים חדשים לאחר שחווה שבץ, הוא עדיין אותו בן אדם.

במאמר זה נציע טיפים מאנשים ש"היו שם בעבר" שיכולים להביא מיומנויות הכרחיות בשביל לעזור לאנשים לחזור לעצמם ולתקשר כמו שצריך אחרי שבץ.

איך שבץ משפיע על התקשורת?

שבץ הוא נזק מוחי שנוצר על ידי דימום או סתימה במוח. ההשפעות יכולות להיות פתאומיות או הדרגתיות, והנזק יכול להשפיע על מגוון אספקטים של הבריאות המנטלית והפיזית.

הכוללים:

  • פגיעה במיומנויות מוטוריות
  • פגיעה בחושים
  • פגיעה בשפה
  • פגיעה בחשיבה ובזכרון
  • פגיעה ברגשות

שבץ יכול להשפיע על השימוש של אדם בשפה במגוון דרכים.

לא רק עיבוד השפה יכול להפגם, אלא יכול להיות שיתוק או חולשה פיזית בפנים, בלשון, חולשה שתגרום לכך שיהיה קשה לבלוע, שליטה בנשימה ויצירת קולות.

הסוג וההיקף של בעיות התקשורת יהיו תלויים בסוג השבץ ואיזה פגיעה מוחית התרחשה. הנזק ודרגות היכולת ישתנו בהתאם.

עמותת השבץ מתארת שלושה תנאים שמשפיעים על התקשורת לאחר שבץ: אפאזיה, דיסארתריה ודיספרקסיה. אדם יכול לחוות אחד או שילוב של אלו.
עובדות על שבץ:

  • שבץ יכול להוביל לשיתוק או חולשה בצד אחד של הגוף.

  • יכול לגרום לקושי בחשיבה, מודעות, תשומת הלב, למידה, שיפוט וזיכרון.

  • יכול לגרום לקשיי הבנה או דיבור.

  • מצב הרוח והרגשות יכולים להיות מושפעים.

אפאזיה

אפאזיה, או דיסאפאזיה נוצרת עקב נזק לאחד "מרכזי השליטה בשפה" במוח. בזמן שזה משפיע על התקשורת, זה לא משפיע על האינטליגנציה. זה יכול להשפיע רק על סוג אחד של תקשורת – לדוגמא, קריאה, הקשבה או דיבור, או שילוב שלהם.

נזק לחלק במוח שידוע כאזור ורניקה (אזור בקליפת המוח) יכול להוביל לאפאזיה פתוחה.

נזק זה גורם לקושי בהבנת משפטים ארוכים ומורכבים, במיוחד אם יש רעשי רקע, או במצב שיותר מאדם אחד מדבר. האדם עלול לחוש שהאנשים האחרים מדברים בשפה זרה. הדיבור שלהם יכול להפוך גם הוא למבולבל.

אם ישנו נזק באזור הברוקה, יכולה להווצר אפאזיה הבעתית.

האדם יכול להבין אחרים, אך הוא לא יכול להסביר את עצמו. הוא יכול לחשוב שהוא אומר מילים, אך הוא לא אומר אותם או מחבר אותם בסדר נכון וברור.

אדם עם אפאזיה הבעתית יכול להיות מסוגל לעשות צלילים, לומר מילים קצרות, או לומר חלקי משפטים, אך הוא עלול לפספס את המילים החשובות או להשתמש במילה הלא נכונה. יכול להיות שהמילה "תעמוד לו על קצה הלשון", אך הוא לא יהיה מסוגל לומר אותה.

יכול להראות לאדם שהוא מדבר רגיל לגמרי, אך לאדם שמקשיב, זה יכול להישמע חסר הגיון לחלוטין. אנשים שמקשיבים לאדם כזה יכולים לחשוב שהאדם הזה מבולבל כאשר הוא לא. הוא פשוט לא יכול לתת לרעיון שהוא חושב עליו לצאת החוצה.

נזק שמשפיע על אזורים מרובים של המוח יכולים להוביל לאפאזיה משולבת או גלובלית עם אתגרים בכל האספקטים של התקשורת. האדם עלול לא להשתמש יותר בשפה על מנת להעביר מחשבות.

דיסארתריה ודיספרקסיה

דיסארתריה ודיספרקסיה קשורים לייצור הפיזי של צלילי הדיבור.

אדם עם דיסארתריה יכול למצוא את המילים, אך לא יכול להגיד אותם בגלל בעיה פיזית, כמו חולשת שרירים. זה עלול לגרום למילים להיות לא ברורות או בנשימות קצרות. בליעת המילים לא בהכרח משקפת את מצב החשיבה של האדם. יש סיכוי שרק היכולת שלו לתקשר מוגבלת.

דיספרקסיה מערבת קושי בתנועה ובקואורדינציה, כך שהשרירים הדרושים ליצירת צלילי דיבור עלולים לא לפעול כראוי או בסדר הנכון. דבר זה יכול להשפיע על הדיבור.

שינויים אחרים

שינויים אחרים שיכולים לתרום לקושי בניהול שיחה:

  • איבוד גוון הקול, בשימוש רגיל לביטוי רגשות
  • הבעת פנים תקינה
  • בעיות בהבנת הומור

שינויים אלו יכולים לגרום לאדם להראות מדוכא, אפילו אם הוא לא.

חלק מהאנשים מודעים לכך שהם חווים שינויים אלו. אם כך, לתת לאחרים לדעת מה הבעיה יכול לסייע להתמודד עם איתה.

בכל אופן, אדם עם אנוסוגנוסיה לא יוכל לזהות שמשהו לא בסדר, עקב חוסר בתוצאות שנובעות מהנזק למוח. דבר זה יכול לעקב החלמה.

בעיות נוספות

תלוי בנזק שהתרחש, בעיות בראייה ובשמיעה יכולים גם הם להשפיע על יכולת התקשורת והכתיבה.

עייפות נפוצה כתוצאה משבץ. שיחה עלולה להיות מעייפת, בגלל שהיא דורשת הרבה מאמץ.

לאחר שבץ, לחץ ושינויי אישיות יכולים להתרחש. לחץ יכול להחריף בעיות תקשורת, במיוחד אם האדם הופך לחסר סבלנות כלפי עצמו, או אם אחרים הופכים לחסר סבלנות.

שינויים במצב הרוח, עקב השפעת השבץ על המוח, יכולים להוסיף מתח למצב.

מה קלינאי תקשורת עושה?

ריפוי בדיבור יכול להיות חלק מפתח בשיקום לאחר השבץ.

קלינאי תקשורת יעזור לאנשים עם בליעת המילים, זה יכול להשפיע על ייצור הדיבור.

פעילויות אימון השפה שקלינאי התקשורת עשוי לכלול בתרגילים:

  • חזרה על מילים
  • לעקוב אחרי כיוונים
  • קריאה וכתיבה

דוגמאות לתרגול יותר מורחב:

  • אימון שיחה
  • חזרות על נאום
  • פיתוח הנחיות שיעזרו לזכור מילים מסויימות.
  • לעבוד על דרכים לפתירת ליקויי שפה, כמו שימוש בסמלים ושלטים של השפה.

טכנולוגית התקשורת הרחיבה את מספר הדרכים לאימון ושיפור התקשורת. דוגמא לכך היא לחיצה על כפתור על מנת להפעיל סימולטור קול.

טיפים מאנשים עם ניסיון ממקור ראשון

רשימה של מה כן לעשות:

  • להסתכל ישירות אל האדם שאליו מדברים
  • לדבר לאט וברור, ולהשתמש בגוון הקול הרגיל
  • להשתמש במשפטים קצרים ולהתמקד בנושא אחד
  • להבטיח שלא יהיו רעשי רקע
  • להבטיח שהאדם אליו מדברים מבין את התסכול והקושי
  • לכתוב דברים על דף, אם זה יעזור
  • לחפש ולדעת על העיסוק, תחומי העיניין והתשוקות של האדם שחווה שבץ – עכשיו ולפני השבץ – ולנסות להתחבר לזה
  • לתת לאנשים סיכוי להגיד את מה שהם רוצים להגיד, בלי לקפוץ ולתקן אותם.

מה לא לעשות:

  • לא לסיים לאנשים החווים קושי את המשפטים
  • לא לדבר מהר מדי
  • לא להאיץ בהם יותר מדי
  • לא לדבר לאדם החווה קושי בזמן שהוא נוהג לדוגמא, בגלל שהוא לא יכול להתרכז.
  • לא להניח שהאדם שחווה קשיי הבנה הוא טופש
  • לא לדבר לאדם כאילו שהוא ילד

פעילויות שיכולות לעזור

חברים ומשפחה יכולים להתערב בפעילויות אימון רגילות על מנת לעזור לאדם לשקם את יכולות התקשורת שלו לאחר שבץ.

יכול לעזור מאוד לסדר זמנים קבועים לתרגול, לקבוע זמנים בהם האדם שצריך לתרגל לא עייף.

הינה כמה פעילויות בהתאם לסגנון והטעם של כל אחד:

  • שירים, במיוחד אם האדם היה זמר נלהב לפני. חלק מהאנשים יכולים לשיר אחרי שבץ, אפילו אם הם לא יכולים לדבר, בגלל ששירה ודיבור משתמשים בחלקים שונים של המוח.
  • משחקי קלפים שמערבים את אמירת שם הקלף.
  • קובץ אישי, עם מידע על חייו של האדם, עבודות, ומשפחה, על מנת לספק נושאים לשיחה ורמזים לא מילוליים כאשר מגיעים למילה שקשה לומר אותה.
  • יומן אישי, עם רשומות של ביקורים, אירועים ושיחות. חברים ומשפחה יכולים לכתוב שם, בשביל לעזור לאדם החווה קושי לעקוב אחר התהליך שלו.
  • סיפורים חדשים לקריאה מראש ודיון במהלכם.

אם שיחה חשובה עולה – עם חברת ביטוח או בית חולים, לדוגמא – אפשרויות אלה עשויות להיות דרכים טובות להכנה לכך.

טיפים נוספים עבור עזרה עצמית

אם לאדם יש קושי בביטוי מילה או רעיון, לעודד אותו לכתוב או לצייר את מה שהוא התכוון אליו, זה יכול לעזור. חלק מהאנשים יכולים לאיית את המילה, אפילו אם הם לא יכולים לומר אותה.

אסטרטגיות שאנשים השתמשו בשביל תרגול עצמי כוללות:

  • חזרה על צלילי דיבור, כמו הברות ועיצורים.
  • שימוש בספרי ילדים לתרגול קריאה וכתיבה.
  • דקלום שירים או שירי ילדים.
  • לומר שמות של אנשי ספורט מפורסמים.
  • צפייה בחדשות, והעתקת הדיבור של איש החדשות.
  • התמדה בשיחה עם חברים או משפחה, לא משנה איזה קושי יש.

חשוב שהחברים והמשפחה ימשיכו להתייחס לאדם כבוגר אינטליגנטי, ושיהיה מודעים שבזמן שהיכולות שלו לתקשר השתנתה, הזהות נשארה אותו דבר. הוא עדיין אותו אדם, עם אותם תחומי עניין, יכולות ועבר.

נוסף על כך, כל אחד שונה, והשפעות השבץ שונות מאדם לאדם. מסיבה זאת, אין פתרון אחד שמתאים לכולם.

החלמה מלאה לא תמיד אפשרית, אך סבלנות, עזרה, תמיכה ותרגול יכולים לעשות הבדל גדול ולעזור לאותו אדם שחווה שבץ להשיג בחזרה את יכולות הדיבור שלו.

אולי יעניין אותך גם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *